גמרא
פירוש
כְּאִילּוּ הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תנו רבנן: יובל אף על פי שלא השמיטו הקרקעות ואף על פי שלא תקעו בשופר. יכול אף על פי שלא שלחו את העבדים ת״ל היא – כלומ׳ וקראתם דרור ושלחתם את העבדים יובל היא ואם לאו אינה יובל דברי ר׳ יהודה. ר׳ יוסי אומר יובל אף על פי שלא שימטו ואף על פי שלא שלחו את העבדים. יכול אף על פי שלא תקעו ת״ל היא כלומ׳ אפילו לא קיימו בה אלא מצוה אחת יובל היא.
אמר ר׳ יוסי וכי מאחר שהכתוב תולה אותה בתקיעת שופר – פירוש:: דכתיב תעבירו שופר בכל ארצכם וקדשתם את שנת החמשים שנה כלומר כיון שתקעתם נתקדשה השנה. ומקרא אחר תולה אותה בשילוח עבדים שנאמר: וקראתם דרור יובל היא, מפני מה אני מרבה התקיעה בלבד? לפי שאיפשר לעולם בלא שילוח עבדים כלומר אם אין בכל ישראל עבד עברי מה יעשו. ואי איפשר לעולם בלא תקיעת שופר דהא משתכחא בכל עידן, ולא עוד אלא שהתקיעה מסורה לבית דין, ושילוח עבדים והשמטת קרקע מסורין לכל אדם. הנה ר׳ יוסי פריש טעמיה. אלא ר׳ יהודה מאי טעמיה? קסבר מקרא א׳ נדרש לפניו, ולא לפני פניו – פירוש: כתיב יובל היא ולמעלה מזה כתיב וקראתם דרור, ודורשין יובל היא על וקראתם דרור. וזהו מקרא נדרש לפניו ואין דורשין יובל היא על והעברת שופר שהוא קודם וקראתם דרור. נמצא וקראתם דרור לפניו ונמצא והעברת לפני פניו. לשון דרור חירות, כמדייר בי דיירא ומוביל סחורה לכל מדינה. אמר ר׳ יוחנן זו דברי ר׳ יהודה ור׳ יוסי אבל חכמים אומרים שלשתן מעכבין, קסברי׳ מקרא נדרש לפניו ולפני פניו – תקיעת שופר ושילוח עבדים כדאמרן. ולאחר השמטת קרקעות שנאמר: יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו. ואקשינן והכתיב יובל היא למעט. ופרקינן: האי יובל לא אתא למעט אלא ללמד שתהא יובל נוהגת בחוצה לארץ האי בהדיא כתיב וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. ודחינן ההוא דרור בארץ לכל יושביה יובל היא, ללמד בזמן שאתה קורא דרור בארץ אתה קורא דרור בחוץ לארץ. ולנטיעה – פירוש: שני הערלה מתשרי מנינן. מנ׳ לן? דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערילים, וכתיב ובשנה הרביעית ויליף שנה שנה מתשרי. תנו רבנן: אחד הנוטע, ואחד המבריך ואחד המרכיב ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית. פחות מיכן לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית ופירות נטיעה זו אסורין עד יום חמשה עשר בשבט אם לערלה ערלה אם לרבעי רבעי. מנ׳ לן? דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אמר ר׳ יוסי וכי מאחר שהכתוב תולה אותה בתקיעת שופר – פירוש:: דכתיב תעבירו שופר בכל ארצכם וקדשתם את שנת החמשים שנה כלומר כיון שתקעתם נתקדשה השנה. ומקרא אחר תולה אותה בשילוח עבדים שנאמר: וקראתם דרור יובל היא, מפני מה אני מרבה התקיעה בלבד? לפי שאיפשר לעולם בלא שילוח עבדים כלומר אם אין בכל ישראל עבד עברי מה יעשו. ואי איפשר לעולם בלא תקיעת שופר דהא משתכחא בכל עידן, ולא עוד אלא שהתקיעה מסורה לבית דין, ושילוח עבדים והשמטת קרקע מסורין לכל אדם. הנה ר׳ יוסי פריש טעמיה. אלא ר׳ יהודה מאי טעמיה? קסבר מקרא א׳ נדרש לפניו, ולא לפני פניו – פירוש: כתיב יובל היא ולמעלה מזה כתיב וקראתם דרור, ודורשין יובל היא על וקראתם דרור. וזהו מקרא נדרש לפניו ואין דורשין יובל היא על והעברת שופר שהוא קודם וקראתם דרור. נמצא וקראתם דרור לפניו ונמצא והעברת לפני פניו. לשון דרור חירות, כמדייר בי דיירא ומוביל סחורה לכל מדינה. אמר ר׳ יוחנן זו דברי ר׳ יהודה ור׳ יוסי אבל חכמים אומרים שלשתן מעכבין, קסברי׳ מקרא נדרש לפניו ולפני פניו – תקיעת שופר ושילוח עבדים כדאמרן. ולאחר השמטת קרקעות שנאמר: יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו. ואקשינן והכתיב יובל היא למעט. ופרקינן: האי יובל לא אתא למעט אלא ללמד שתהא יובל נוהגת בחוצה לארץ האי בהדיא כתיב וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. ודחינן ההוא דרור בארץ לכל יושביה יובל היא, ללמד בזמן שאתה קורא דרור בארץ אתה קורא דרור בחוץ לארץ. ולנטיעה – פירוש: שני הערלה מתשרי מנינן. מנ׳ לן? דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערילים, וכתיב ובשנה הרביעית ויליף שנה שנה מתשרי. תנו רבנן: אחד הנוטע, ואחד המבריך ואחד המרכיב ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית. פחות מיכן לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית ופירות נטיעה זו אסורין עד יום חמשה עשר בשבט אם לערלה ערלה אם לרבעי רבעי. מנ׳ לן? דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush